א' אלול

לפעמים צריך לתת לחיים הזדמנות להפתיע אותך.

לא הגעתי לכאן אחרי שבררתי הרבה על מה שהולך לקרות כאן. אבל נראה שיש כאן דוגמא נוספת של הפתעה לטובה.

במהלך היום הראשון במדרשה, הסתובבנו ביישוב אלון והתארחנו אצל משפחה נחמדה מאוד, שחיפשה לפני עשרים שנה יישוב קהילתי לגור בו, הם בחרו באלון, כיוון שלא הפריע להם שהיישוב מעורב (דתיים וחילונים), והם למעשה היו המשפחה החילונית הראשונה ביישוב. היום האורח החיים שלהם הוא יהודי (להגדרתם. אני הייתי קורא לו מסורתי), ושני ילדים שלהם לומדים בתיכון דתי. לא בטוח שהם תכננו את כל זה מראש, אבל נראה שההפתעות של החיים הובילו אותם למקום שמאוד נוח להם בו. נראה שיש הרבה סובלנות ביישוב הזה, ובניגוד לזו של תל אביב (כשלכל אחד יש את הפינה שלו, ואין שום קשר עם השכנים), פה החיים באמת משותפים.

חלק חשוב מכמעט כל שיעור הוא לימוד מקדים של הטקסט בחברותא. ביום הראשון למדנו שלושה טקסטים בחברותא (בראשית א', פרק ממלכים ב', קטע מתוך "המשתה" של אפלטון), והתחלנו ללמוד את ספר יהושע לקראת שיעור בסוף השבוע.

היתרונות הבסיסיים של הלימוד בחברותא:

• יצירת מחוייבות. משום מה, אדם לא מחוייב לעצמו, כמו שהוא מחוייב למשהו שהוא קבע עם מישהו אחר. (לדוגמא, לקבוע להשתתף במרוץ 10 ק"מ עם חברים מהצוות)
• גורם להגיד בכל רם גם את הטרוויאלי - וכך מונע את האשליה ש"הבנתי את מה שקראתי", בחברותא אתה חייב לוודא ולאמת את ההבנה.

מה למדנו ביום הראשון?

1. קטע מתוך "פותחים סיפור" של עמוס עוז, ואת "בראשית" פרק א', על איך כדאי להתחיל, ומה אומרת ההתחלה. (הרב דני סגל)
2.  רעיון הנבואה (השוואה בין סיפור הצלת ירושלים בימי חזקיהו מול חורבנו בימי ירמיהו) - להיות מסוגל לשנות את העתיד. צניעות ופתיחות כלפי העתיד, לא לתת לעבר שלך להסתיר אותו (לדוגמא, הקונספציה של מלחמת יום כיפור נבעה מהנחה שהערבים רוצים להשמיד את ישראל, כי זה מה שהם ניסו לעשות בעבר. בפעול היומרה הצבאית שלהם הייתה קטנה יותר). ורעיון הפילוסופיה (קטע מתוך המשתה של אפלטון) - צניעות להגיד "אני לא יודע".

מסתבר שיש פה WiFi, אם אני אסחוב את המחשב, יש מצב שהרעיון של הבלוג אכן יתפתח למשהו שמתעדכן מדי פעם, למרות שאין יותר מדי זמן פנוי בין כל הלימודים, השיעורים והסדרים.