יום רביעי, 10 בספטמבר 2008

י' אלול

היום היה חצי יום חופשי.
הרגשתי יום של חופש בתוך החודש חופש שלקחתי מהעבודה. באופן המסורתי נצלתי אותו בבטלה, ובשינה עד שעות הבוקר המאוחרות.
בהמשך היום ירדנו למעיין שמתחת לאלון (עין מבוע), והמשכנו לנוח ולדבר בבריכה באזור. פשוט כיף.
השיעורים התחדשו אחר הצהריים, בין השאר בשיעור על שדות גולדברג של מאיר אריאל (שלדעתי מזהיר מפני התמימות ומפני אמון בעולם), והסתיים ממש עכשיו, ב1:15 בלילה בשיעור של ארז אשל, פילוסופיה פוליטית.
לטענתו כל אדם רוצה להגיע לגדולה, לתהילה. השאלה שנשאלה היא איך מגיעים לשם - והתשובה באמצעות חוקים טובים.
נשאלה שאלה - איך אני יודע מה התחום שמתאים לי? שבו אני יכול להגיע לגדולה?
התשובה היא - קודם כל לא להיות עורך דין (ראה "מסעות גוליבר"). אחר כך צריך למצוא משהו שנהנים ממנו. אפשר להגיע לתהילה גם באמצעות עיסוק בסביח (עובד בגבעתיים) או באמצעות הכנת סנדביצ'ים (איציק ורותי בשינקין תל אביב). צריך לעשות את זה טוב (עובד - משתמש במוצרים מעולים, נותן יחס אישי לכל אחד, למרות שיש לו המון כסף, הוא נשאר בסביח, כי הוא נהנה מזה). צריך לרצות להמשיך בזה גם בחצות הלילה. 
המיצוי הוא במקצועיות והיא שיכולה להוביל לגדולה.
ארז כיו"ר אגודת הסטודנטים בתל-אביב שישב על יותר מדי כסף, עשה סקר למה אנשים בחרו ללמוד בפקולטות המבוקשות, ומעט אמרו כי זה מה שהם רוצים לעבוד בו. הרבה אמרו - כי מרוויחים שם הרבה כסף, או כי קיבלתי ציון גבוה בפסיכומטרי.
צריך לא לעבוד בשביל הפרנסה אלא בשביל להשלים את מימד היצירה שיש לאדם. טעות לעבוד בשביל שבועיים נופש בשנה או בשביל התלוש בסוף החודש, וזה יפריע לאדם גם במימדים האחרים בחייו. באוניברסיטת באר שבע, בפקלוטה לרפואה, בודקים למה המועמד רוצה להיות רופא, ולפי זה מקבלים אותו, ולכן היא ברמה יותר גבוהה משל הפקולטה המקבילה באוניברסיטת תל אביב.

אני הולך לישון. מחר בבוקר שיעור על שמואל ב'.

 

4 תגובות:

אופיר אמר/ה...

בניגוד למה שאמרת בע"פ הבלוג כתוב בצורה מעניינת וזורמת ישר כח!

אפרופו, נושא הגדולה והמקצועיות לדעתי האישית הייתי יותר על שלמות עם עצמך.
שלמות מקפלת בתוכה הרבה דברים לא רק מקצועיות אלא גם משפחה, חברים, תחביבים.

בכל אופן אהבתי את התגובה עם הסביח עובד בגבעתיים.

דוד אמר/ה...

תודה רבה אופיר!
הנושא שהתייחסתי אליו בפוסט קשור רק ל"ספירה" אחת בהן האדם נמצא ופעיל:
אישית, משפחתית, קהילתית, מקצועית - יצירתית, ולאומית.

ההתיחסות בפוסט היא בעיקר לפן המקצועי-יצירתי, אך שאדם רוצה ויכול להגיע לתהילה וגדולה גם במישורים האישי, המשפחה, הקהילתי והלאומי

eitan אמר/ה...

יש הכשר למזנון עובד ?

דוד אמר/ה...

אין הכשר למזנון של עובד. כנראה שמספיק דוסים אוכלים אצלו גם בלי שיצטרך לשלם למישהו שיבדוק לו את החצילים...
אני לא אכלתי שם אף פעם, אבל דווקא בגלל שהבנאדם נראה לי מוזר באופן יוצא דופן, ואני מעדיף שאת האוכל שלי יכינו אנשים שפויים. הוא כמובן מצליח יפה גם בלעדי.